<h1>המנהיג הלכ' פסח — דיני חלה</h1>
<h2>דף כז.</h2>
בפ' אלו עוברי' בפסח [פסחים מ"ו ע"א] כיצד מפרישה חלה בטומאה בי"ט, ר' אליעזר אומ' לא תקרא [לה] שם עד שתאפה, בן בתירא אומ' תטיל לה לצונן, ר' יהושע אומ' לא זהו חמץ שמוזהרי' עליו בבל ירא' ובל ימצא אלא מפרישתה ומניחתה עד הערב, ואם החמיצה החמיצה, תנייא ר' אומ' הלכ' כר' אליעזר, ור' יצחק אמ' הלכ' כבן בתירא. וכת' רב אלפס ז"ל, והלכ' כר' אליעזר וכדפסק ר' דקיימ' לן הלכ' כר' מחבירו, ועוד דהא דר' אליעז' שיכא באידך דר' אליעז' דאמ' אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה, וכבר פסק שמואל הלכ' כר' אלעזר, וא"ר חנינא אפי' כעכין שאינן נושכות זו בזו. ירוש' [פ"ג ה"ג] מתני' בשניטמאת עד שלא גלגלה, אבל אם נטמאת לאחר גלגולה יעשנה [קבין], בתמיה' לפוטרה מחלה והלא כבר נתחייבה בחלה, אבל מתני' שלא גלגלה ולא נתחייב' בחלה לא תקרא לה שם עד שתאפה שלא תגלגלנה כשיעור שתתחייב בחלה שתהא ראויה לקריאת שם עד שתאפה ואז יצרפם בסל כטעמ' דר' אליעזר דאית ליה צירוף. הכין מפרישנא ליה לירושלמי לדעת הגאון וישר. אב"ן. וכת' עוד, והני מילי בחלת הארץ טמאה דאוריית' דלא חזייא לאכילה לא לגדול ולא לקטן ואסור לאופות' בי"ט דאפיה שלא לצורך הוא ולא לשורפה דאין שורפי' קדשי' בי"ט ולא לשהותה שלא תחמיץ ויעבור עליה בבל ירא' ובל ימצ', אבל חלת חוצה לארץ עכשיו שאין אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו קורא לה שם לכתחילה ואכיל לה כהן קטן, ואי ליכא כהן קטן עבדינן כר' אליעזר ולכי נפקי יומא טבא שרפינן לה, רב אלפס ז"ל. ואית דאמ' דאפילו ליכא כהן קטון אכיל לה כהן גדול ע"י ביטול ברוב, כדאמ בבכורו' פ' עד כמה, [כ"ז ע"א] דאף תרומ' הארץ בטלה ברוב מן התורה, ואף בלא ביטול ברוב אם טבל לקירויו אכיל לה, ואם לא טבל יפריש אחר' בלא ברכה שלא תשתכח תורת חלה ויאכלנה אף כהן טמא, כך כת' רב אחא משבחא ז"ל. וכן כת' רבינו יעקב מ"כ, דהא אמ' בבכורות פר' עד כמה ואכיל לה קטן כהן היינו בלא טבילה, אבל אם יטבול אפי' כהן גדול אוכל לה, דהא אמרי' בנידה [ל"ב ע"א] מעשה היה בפומבדיתא והטבילוה קודם לאמה כדי לסוכה שמן שלתרומה ואע"ג דטומאה יוצאה עליה מגופה, וה"ה לכל כהן טמא שבעולם שטובלין אותו ואוכל בתרומה.
